מכתב לזוג ששוקל להתגרש: אל תתגרשו!

מכתב לזוג ששוקל להתגרש: אל תתגרשו! - דף 1

מכתב זה מיועד ל 20% המתגרשים המיותרים.
20% מהמתגרשים (מתוך הסה"כ 40%)
שהורסים לעצמם ולילדים את החיים מתוך תסכול וחופזה.
כל אחד נצמד לעבודה שלו ול-לכאורה צרכים שלה.
הילדים (שניים +) בני 3 עד 12 וזה קשה מאוד
מכניסים אחד לשני
לא מקשיבים אחד לשני
כל אחד בטוח בדרך החינוך של הילד
וחיבור נכון ואהבה – מתפרקים.
מנסים יועץ זוגי 1 – לא מצליח
מנסים יועץ זוגי 2 – לא מצליח
אז מגדירים "ניסינו/התייאשנו" ומפרקים בדמעות.
התוצאה? (שעוד לא יודעים אותה) ילדים מפורקים.
יש מגמה חדשה של החרשת הנזק גירושין על הילדים
כי כל כך הרבה בקטע, שכבר לא נעים להודות במה שפעם
היה על השולחן חופשי: הילדים משלמים על זה מחיר עצום.
וגם המבוגרים! עם פוסט טראומה לכל החיים, ולפעמים בדידות של שנים כי קשה לבנות מחדש
ולמצוא אהבה שמתאימה לך בגילאי 40 או 45 ומעלה כש 80% מהגברים מחפשים בת 30 או 35 או סתם מפחדים להתחייב שוב.

הפתרון?
זה היה נפתר אם שנינו היינו עוצרים כמו בשבעה את החיים שלנו
ומחליטים לשבור את התזה של העבודה.
חוזרים הביתה יותר מוקדם * פעמיים/שלוש בשבוע
מגדירים מחדש חיים שקטים נורמליים יותר
עם חלוקת תפקידים הגיוניות יותר בבית (לטובת בת הזוג בדרך כלל)
ומרגיעים את כל המערכת.
מוכרים דירה גדולה מדי אם קנינו
לוקחים הלוואות שהתחייבנו אליהן ובונים החזר ראוי
ומפסיקים לספר לעצמו שחייבים את החיים כמו שהם כרגע.
זה היה נפתר אם היינו מבינים שרק ביועץ המס' 5 בדרך כלל מוצאים את הנכון שיגיד לשנינו את מה שצריך לעשות ולא רק לאחד מאיתנו.
היועצים שאומרים רק לך או לך תעשה ככה או ככה – זה בולשיט.
שני הצדדים חייבים להתעורר בגדול. בענק. ולשנות התנהגות.
להרגיע.

מכתב לזוג ששוקל להתגרש: אל תתגרשו! - דף 2

להרגיע את התזות בראש של העבודה.
לשים מחדש מה חשוב יותר. מה קריטי. אנחנו.
הביחד שלנו פי 1000 יותר חשוב מחינוך הילדים הקטנים.
בעוד כמה שנים כל העלאק חינוך הזה עף לך לפרצוף ואתה מבין כמה זה זניח. כמה אין לך השפעה אמיתית גדולה.
כמה הרפייה זה דורש הילדים. אז על זה נפרדנו?
ומה מחכה לנו בחוץ? אהבה יותר טובה? זוגיות יותר נכונה? בריאה?
פתאום כן נתחיל להקשיב? פתאום הסקס יהיה יותר טוב?
הרי סקס זה הבולשיט הכי גדול שיש ביקום.
בשביל 20 שניות פריקת לחצים פעם בשבוע או פעמיים נפרק?
סקס הוא שיקוף של חברות. של שקט זוגי.
אין שקט = אין סקס. תעשו שקט חברי = יש סקס (אינטימיות).
אנחנו יהירים מדי במחשבה שבחוץ יש ירוק. דשא. שקט.
אנחנו עם אגו מהסרטים. כעסים. תסכול.
זוגיות זו עבודה הכי קשה והכי מחורבנת מורכבת שיש.
אבל בלי עבודה מטורפת כל יום על סלחנות, חיבור מחדש וחיזור
מה את/מצפים?
זו ע ב ו ד ה. להשקיע בזה שעות ביום. שעות.
מה יותר חשוב? הרי אם נשקיע במקומות אחרים זה אחרי זה לוקח לנו את השקט בכל מקרה וטורף את כל הקלפים.
וכלכלית גירושים זה פי 100 יותר מורכב ממה שחושבים.
כל המתגרשים חיים בסרט שזה אפשרי. קל. יאללה. מסתדרים.
בפועל זה סיוט. ל 2 הצדדים. זה דורש משכורות עתק לעמוד בזה.
זה דורש לעבוד פי 100 כמו חמורים כדי לעמוד בזה.
המזונות. הטיפולים. החוגים. הקמת משפחה חדשה. הזוגי החדש שלך שרוצה את מקומו הכלכלי. הצ'ופרים שאת/ה רוצים לילדים החדשים שלך ואין יכולת.
אי תשלום מזונות בחלק מהפעמים.
הוצאה לפועל פתקים אדומים על הדלת ומאבקים משפטים ב 50,000 שח בחלק מהפעמים. והעולם שותק.
זה סיוט!
זה ילדים שמתפרקים בין קרבות ההורים.
זה שנאת הורים בחלק גדול מהמקרים שנוטפת לילדים.
ולמה? בשביל מה? כי לגור לבד יעשה לך יותר טוב? ללמוד להסתדר עם עצמך זהה ללמוד להסתדר עם בן זוג. זה אותו הדבר.

מכתב לזוג ששוקל להתגרש: אל תתגרשו! - דף 3

תראי את המכתב הזה לבן זוג שלך
תראה את המכתב הזה לבת הזוג שלך.
תקראו אותו 20 פעמים. דמיינו את הסיוט של החיים שלכם ל 30/40 שנים קדימה. דמיינו ריבים על הסדרי ראייה. על חוגים.
על טיפול רפואי. דמיינו ריבים על אירועים כמו בת מצווה או חתונה. על כסף.
ותרגיעו. תחליטו פרופורציה.
אם היה ילד גמור רפואית – הייתם מתרכזים בזה.
כמה כבר נשאר לכם? אתם בדרך לקבר כפרות. בישורת האחרונה. נשאר לכם עוד 20 שנים של סבבה ועוד 10 ככה ככה עם ניגוב תחת.
תחזרו לשולחן הדיונים. בלי יועצים אפילו. רק שניכם.
שימו על השולחן מה חשוב. בלי הכנסות. בלי תמחורים. בבגרות של יועצי התנהגות. תוותרו. תסלחו. תחזיקו ידיים. תעשו מסאז' קרקפת. תלבנו סוגיות חשובות ביחד.
שבו פעמיים בשבוע לקפה בין 08:15 ל 08:45 (חצי שעה)
תודיעו בעבודה שאתם בפרויקט להצלת הנישואים שלכם.
ואם הבוס המזורגג בעבודה לא מבין את זה – תצעקו עליו. פשוט ככה.
ואז תעזבו את העבודה הזו, כי היא והוא חולניים בכל מקרה.
לא יכול להיות שכל פרויקט מזורגג בעבודה מקבל יותר צומי מהצלת העתיד שלכם. שבו לקפה בבוקר. אחרי ששולחים את הילדים למסגרות. דברו. צחקו.
תבכו. תשנאו. תקללו. אבל צאו מזה מחוזקים. עם פריקת הקושי.

יש 2 מיליון בתי אב בישראל נגיד. חצי מזה = מיליון. אז כמה מתגרשים? 400,000 זוגות? 300,000? זה אומר 600,000 ילדים מפורקים בשנה.
אם המכתב הזה יציל זוג 1 אז דיינו. כבר הצלתי בדוק איזה 10 משפחות מגירושין רק על ידי שיקוף של החרא לפנים שלהם. שיקוף של הרמת הידיים המוקדמת.
היעד שלי: הצלת 100,000 זוגות בשנה. 30% מהמתגרשים.
אנא שתפו את המכתב. הפיצו אותו.
אל תענו לי. אל תכתבו תגובות. לא נכון לגביך? יופי. אז לא רלוונטי.
אולי לכם זה לא מתאים ולאחרים כן. אולי הסיפור שלכם שונה, ואולי אתם מספרים לעצמכם שהסיפור שלכם שונה והוא לא.
ואולי באמת אתם מה 10% או ה 20% שבחרו לא נכון והיו חייבים להיפרד

באהבה, ורק ברצון טוב עם העולם, ערן שחר.